סרטן הערמונית 09.07.2025

מדד PROTOS לחיזוי התועלת מהגברת מינון הקרינה בסרטן הערמונית

במחקר נמצא כי מדד PORTOS עשוי לזהות תת קבוצה של מטופלים עם סרטן הערמונית שיכולים להפיק תועלת מהגברת מינון הקרינה, תועלת שאינה ניתנת לזיהוי במדדים קליניים או פרוגנוסטיים רגילים

רדיותרפיה לסרטן הערמונית. צילום: שאטרסטוק

במחקר SAKK 09/10, חולי סרטן ערמונית עם הישנות ביוכימית חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול קרינתי מציל במינון 64 גריי לעומת 70 גריי. כמו כן, במחקר NRG/RTOG 0126, חולי סרטן ערמונית בסיכון בינוני חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול קרינתי דפניטיבי במינון 70.2 גריי לעומת 79.2 גריי.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Oncology, חוקרים ביקשו להעריך את היכולת של מדד PORTOSי(Post-Operative Radiation Therapy Outcomes Score), שפותח בעבר, בזיהוי מטופלים שעשויים להפיק תועלת מהעלאת מינון ההקרנה.

הערכת המדד בוצעה בקרב מטופלים מהמחקרים  SAKK 09/10ו-NRG/RTOG 0126, שהיו להם דגימות רקמה זמינות ואיכותיות (226 ו-215 בהתאמה). במחקר SAKK 09/10, מדד PORTOS נותח במסגרת קבוצות הסיכון הפוסט-ניתוחיות שפורסמו. לעומת זאת, במחקר NRG/RTOG 0126, בוצעה חלוקה לשלישים של ערכי PORTOS, מאחר שלא היו ספים מוגדרים לדגימות ביופסיה או למטופלים שעברו קרינה דפניטיבית.

בנוסף, נבחנו קשרים קליניים ומולקולריים במסד נתונים רחב מהעולם האמיתי, שכלל 42,407 דגימות ניתוחיות ו-31,107 דגימות מביופסיה.

לפי תוצאות המחקר, במחקר SAKK 09/10 נמצאה אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין מדד PORTOS (נמוך לעומת גבוה) לבין זרוע הטיפול, בכל הנוגע להישרדות ללא התקדמות קלינית. רק מטופלים עם ערכי PORTOS גבוהים הפיקו תועלת מהגברת מינון הקרינה.

באופן דומה, במחקר NRG/RTOG 0126 לא נמצא הבדל בשיעור ההישנות הביוכימית לפי קריטריון פיניקס (Phoenix biochemical failure) בקרב מטופלים עם PORTOS נמוך (שליש תחתון).

עם זאת, מטופלים בשליש האמצעי והעליון הפיקו תועלת מובהקת מהעלאת מינון הקרינה מבחינת הישנות ביוכימית. מבחן אינטראקציה אישר הבדל מובהק בתועלת מהגברת מינון בין קבוצות PORTOS הגבוהה והנמוכה.

PORTOS לא נמצא קשור באופן חזק למאפיינים קליניקו-פתולוגיים באף אחד מהמחקרים או במסד הנתונים הגדול מהעולם האמיתי. עם זאת, במסד הנתונים האחרון, PORTOS נמצא קשור באופן מתון לחתימות גנטיות של היפוקסיה, אך באופן חזק לחתימות ולתת סוגים של מערכת החיסון.

החוקרים מסכמים כי מחקרי SAKK 09/10 ו-RTOG 0126 מצביעים על כך ש-PORTOS עשוי לזהות לזהות תת קבוצה של מטופלים שייהנו מהגברת מינון קרינה. תת קבוצה זו אינה ניתנת לזיהוי באמצעות מדדים קליניים-פתולוגיים או פרוגנוסטיים. ממצאים אלה תומכים בשימוש האפשרי ב-PORTOS ככלי ניבוי לתגובה לטיפול קרינתי בסרטן הערמונית.

מקור:

Dal Pra A, Ghadjar P, Ryu HM, Proudfoot JA, Hayoz S, Michalski JM, Spratt DE, Liu Y, Schär C, Berlin AM, Zwahlen DR, Simko JP, Hölscher T, Efstathiou JA, Polat B, Sandler HM, Hildebrandt G, Parliament MB, Mueller AC, Dayes IS, Plasswilm L, Correa RJM, Robertson JM, Karrison TG, Davicioni E, Hall WA, Feng FY, Pollack A, Thalmann GN, Nguyen PL, Aebersold DM, Tran PT, Zhao SG. Predicting dose response to prostate cancer radiotherapy: validation of a radiation signature in the randomized phase III NRG/RTOG 0126 and SAKK 09/10 trials. Ann Oncol. 2025 May;36(5):572-582. doi: 10.1016/j.annonc.2025.01.017. Epub 2025 Feb 13. PMID: 39986927; PMCID: PMC12034480.

נושאים קשורים:  סרטן הערמונית,  תגובה למינון קרינה,  סמנים ביולוגיים,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו